בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט מחוזי בבאר שבע (כבוד השופט נ' הנדל) מיום 31.8.04, לפיה נדחתה הבקשה לביטול החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כבוד השופטים י' טימור, נ' הנדל, ש' דברת) על חילוט ערבות בנקאית מיום 18.8.04.
להלן בקליפת אגוז העובדות הנחוצות לענייננו:
המשיבים - 24 דיירים בבניין שהוקם על ידי המבקשת - חברת אורן הסלע בניה והשקעות בע"מ (להלן- החברה) - הגישו לביהמ"ש השלום ביום 2.1.95 תביעה כנגד המבקשת בשל ליקויים שנתגלו ברכוש המשותף בבניין. ביום 28.12.03 ניתן פסק דין של בית משפט השלום באשדוד (כב' השופט ח' חדש), על פיו חויבה המבקשת לשלם סכום של 580,000 ש"ח למשיבים (סכום זה תוקן ביום 12.3.03 ל - 552,037 ש"ח). המבקשת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ביום 8.7.04 נתן ביהמ"ש המחוזי (כבוד הש' י' טימור סגן הנשיא, נ' הנדל, ש' דברת), תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין הצדדים בהסכמה, לפיו המבקשת תשלם למשיבים סכום כסף בהתאם לתחשיב בהסכם (סכום הכסף עליו הוסכם בהסדר הנו בשיעור נמוך באופן משמעותי מסכום הכסף שנפסק בבית המשפט השלום). בסעיף 1.8 להסדר נקבע:
"הסכום הכולל על פי התחשיב הנ"ל ישולם תוך שבוע ימים. היה והסכום לא ישולם במועדו יהיו רשאים המשיבים להפעיל את הערבות הבנקאית שהופקדה בקופת בית המשפט".
במאמר מוסגר יוסף כי גם לאחר ההסדר, קיימת עדיין מחלוקת בין הצדדים באשר לסכום המדויק אותו על המבקשת לשלם למשיבים, אך אין הדבר נחוץ להכרעה בענייננו.
להשלמת התמונה, טרם ההסדר ביום 22.1.03 פתחו המשיבים תיק הוצאה לפועל, לביצוע פסק הדין של בית המשפט השלום באשדוד. המבקשת פנתה בבקשה לביטול תיק ההוצאה לפועל וביטול העיקולים שהוטלו בתיק זה. בקשה זו נדחתה ביום 11.6.03 על ידי ראש ההוצאה לפועל. על החלטת ראש ההוצאה לפועל הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (בר"ע 1953/03).
יובהר, כי בסעיף 1.6 להסדר שנחתם כאמור בין הצדדים נקבע, כי ההליכים המתקיימים בבית המשפט המחוזי בבר"ע 1953/03, המתייחסים לתיק ההוצאה לפועל יעמדו בעינם כאשר כל צד שומר על זכויותיו.
לאחר אישור ההסדר האמור, הכינה המבקשת את השיקים הבנקאיים עבור המשיבים (על סך 359,606 ש"ח), ועתרה לסעד זמני בערעור שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה כי השיקים הבנקאיים יוחזקו בנאמנות עד להכרעה בערעור בבית המשפט המחוזי בתל אביב, אם תזכה המבקשת, או עד מתן החלטה בשאלה אם ליתן לה סעד זמני בתביעה שתגיש. בית המשפט המחוזי נעתר ביום 14.7.04 לבקשה ונתן צו ארעי לפיו השיקים יוחזקו בנאמנות עד להחלטה אחרת. בקשת המשיבים לבטל את הצו נדחתה.
יצוין, כי ביום 24.8.04 דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת י' שטופמן) את ערעור המבקשת בבר"ע 1953/03.
ביום 18.8.04, משלא שולם הסכום המוסכם על פי ההסדר תוך שבוע ימים, הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ס' הנשיא טימור, והשופטים הנדל ודברת), לבקשת המשיבים במעמד צד אחד, לחלט מתוך הערבות הבנקאית שהופקדה על ידי המבקשת סך של 375,894 ש"ח.
ביום 23.8.04 הורה בית המשפט המחוזי בבאר שבע על עיכוב ביצוע החילוט. ביום 31.8.04 פנתה המבקשת לביטול ההחלטה שניתנה במעמד צד אחד לחילוט הערבות הבנקאית. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 31.8.04 דחה את הבקשה. המבקשת הגישה בקשה לעיכוב ביצוע החלטה אחרונה זו. בקשה זו נדחתה ביום 5.9.04 נוכח ההחלטות הקודמות.
בעקבות האמור, ביום 7.9.04 פנתה המבקשת לבית משפט זה, על מנת שיורה על עיכוב ביצוע חילוט הערבות הבנקאית עד להחלטה בבקשת רשות הערעור שהגישה המבקשת ביום 8.9.04. בית המשפט זה (כב' השופט י' טירקל) נעתר לבקשה והורה, כי עד להחלטה אחרת יעוכב חילוט הערבות הבנקאית.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שעניינה איפוא, ההחלטה על חילוט הערבות הבנקאית.
לטענת בא כוח המבקשת, המבקשת הכינה שיקים בנקאיים למשיבים ושלחה אותם לב"כ המשיבים כפי שהתבקשה, וחרף זאת פעלו המשיבים לחילוט הערבות. לדברי המבקשת, ההחלטה על חילוט הערבות גרמה לכך שהמבקשת תשלם את הסכום שנקבע בהסדר פעמיים, הן באמצעות השיקים הבנקאיים שנשלחו לבאת כוח המשיבים, והן על ידי חילוט הערבות הבנקאית.
לטענת המשיבים, הם פעלו בהתאם להסכם, ומשלא שולם סכום הכסף תוך שבוע ימים, ביקשו את חילוט הערבות הבנקאית כמוסכם, ובקשתם התקבלה. לטענתם, המבקשת פעלה בחוסר תום לב משווע כאשר פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שהשיקים יופקדו בנאמנות עד להכרעה בערעור שבפניו, בניגוד גמור להסכם שנחתם בין הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין.
בהקשר זה ראוי לאזכר את דברי בית המשפט המחוזי בתל אביב בבר"ע 1953/03 שדן, כאמור, בעניינה של המבקשת: "..לו ביקשתי דוגמא להליכי סרק, מסורבלים ומיותרים, הגורמים טורח מיותר והוצאות לצדדים, תיק זה מהווה דוגמא ברורה ומובהקת".
הדברים נשקלו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע שציין בהחלטתו את הטענה לפיה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב יצרה מנגנון חדש על פיו יתבצע תשלום החוב. דהיינו, בית המשפט היה ער למסלול הנוסף שנפתח על ידי המבקשת בפנייתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
בית המשפט המחוזי בבאר שבע נעתר לבקשה לחילוט הערבות הבנקאית, והדגיש בהחלטתו, כי "...נראה שהמשיבה (המבקשת בענייננו - ע.א) אינה נוהגת בתום לב. ההסכם נחתם ותוך מספר ימים, טרם יבשה הדיו, היא פנתה לבית משפט אחר כאילו הסעיף אינו מחייבה...".
על פי מכלול הדברים, כפי שגם מצאו ביטוי בהחלטות בתי המשפט המחוזיים בבאר שבע ובתל אביב, היה על המבקשת לנהוג על פי ההסכם עליו חתמה שלהבטחת קיומו הפקידה את הערבות.